התשובה לשאלה זו היא מורכבת במקצת ומונה בתוכה מעין גרף הנע ונד בין היתרונות של רמקולים רצפתיים ביחס לתנאי השטח (כלומר חלל החדר), לבין העדיפות והטעם האישי של כל אחד ואחד.

 

אך באופן כללי, ניתן לומר שדווקא הרמקולים הרצפתיים הם אלו המסיביים ביותר בתחום הרמקולים בכלל. זאת בזכות התיבה האוקיסטית בעלת המימדים הגדולים, מה שמאפשרת עומק צליל רחב ומקיף יותר ביחס לשאר קטגורויות הרמקולים ובעיקר בספקטרום הצלילים הנמוכים (בס).

 

 

כפי שכבר נאמר בצורה רחבה, רמקול רצפתי הוא האימתני ביותר בקטגוריית הרמקולים בכלל. לרוב, הרכבו מונה כשני אלמנטים לפחות, כלומר רמקול 2 - WAY ויותר, השואף לספק לנו חווית Full-Range המקיפה את כל טווח הצלילים, מהנמוך ועד לגבוה. כמובן שלצידו מתלווה גם הסאבוואפר המפיק את הצלילים הנמוכים עוד יותר ("סאב"), על מנת להשלים את החוויה באופן קצת יותר טוטאלי. אם כי האפקט שיקנה סאבוופר לצד זוג רמקולים רצפתיים יהיה פחות דרמטי, אם נבחר להשוות את האפקטיביות שנרוויח בשילובו של אותו הסאב מול סט רמקולים סטליטים, נטולי תיבה כמעט בכלל.

 

כפועל יוצא מכך, תיבת התהודה של הרמקולים הרצפתיים הופכת את ציוות הסאבוופר אל המערכת לקצת פחות רלוונטית,

אילו היה מדובר ברמקולים מסוג אחר. אך יחד עם סגולותיה של תיבת הרמקול הרצפתי, יש גם מספר חסרונות;

 

החיסרון היותר בולט הוא הנפח שהתיבה גוזלת מחלל החדר. עלול להוות בעיה בחלל קטן וליצור תחושת צפיפות ועומס.

אך זו לא הבעיה היחידה בתיבה גדולה, היא גורמת לאורך הגל של הצליל לגדול.

התוצאה היא צליל עמוק ורחב יותר (כאמור, באס עשיר יותר), אך הצליל שמיועד להיות גבוהה

עובר גם הוא תהליך דומה ולכן עשוי להישמע מדויק ובהיר קצת פחות בהשוואה לגל קצר יותר של אותו הצליל

אילו התיבה היתה קטנה יותר, כמו למשל זו של רמקול מדפי מאותה הסדרה.